שאלת קיומו של סעד מסוג "מדור שלו ושקט" בדין השרעי

1.         בפני בקשה למחיקה על הסף של תביעת מזונות; השאלה במחלוקת הנה קיומו של סעד מסוג "מדור שלו ושקט" בדין השרעי, מכוח הלכות המזונות.

2.         התובעת הגישה תביעה למזונות,  במסגרתה עתרה לצו מניעה שיאסור על הנתבע להיכנס לדירת מגוריה ומגורי הקטין, מכוח "מדור שלו ושקט". התובעת והנתבע הנם גרושים.

            עובר לתביעה התנהלו בין הצדדים הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, וניתנו החלטות מפורטות בעניין הצדדים.

3.         במסגרת תביעת התובעת עתרה התובעת לסעד זמני, של צו מניעה, וזה ניתן לה ע"י חברתי, כב' השופטת אלון, "מכוח תקנה 366". התיק הובא בפני ובמסגרתו הוגשה בקשה לסילוק ההליך על הסף (כשהטענה בבסיסה הנה טענת חוסר עילה). על אף ארכות, לא הגישה התובעת אסמכתאות מטעמה.

4.         אין חולק כי על הצדדים חל הדין האישי השרעי ולרבות חוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמיים וחוק המשפחה העותמני משנת 1917 (לעיל ולהלן "החוק").

חובת המזונות כלפי אישה

5.      א.      חובת המזונות בדין השרעי שחב בעל כלפי אשתו, מפורטת בסעיף 69 לחוק הקובע, כי עם השלמת קשר הנישואין מתחייב הבעל בתשלום מוהר ופרנסת האישה.

         ב.      סעיף 70 לחוק השרעי קובע, כי "על הבעל להתקין לאשתו מקום מגורים חוקי עם כל הקשור בו...".  סעיף זה  נודע בתור המדור השרעי המפורסם.

         ג.       בהמשך, מפרט החוק את אופי המדור, ולמשל קובע כי "אסור לבעל לשכן קרובי משפחה אחרים בבית מגורי אשתו בלא הסכמתה, למעט קטין בלתי מבחין.." (סעיף 72 לחוק)

6.      פירוט חובת המדור (ה"מסכן השרעי") בחוק, על הדרישות המיוחדות, הביאו את פסיקת בתי הדין לפרש ולהכיר את הוראות החוק, כמקימות זכות שהנה מעבר לחיוב ממוני קנייני, אלא גם זכות לאורח חיים בלתי מופרע- מעין מדור שלו ושקט.

7.      כך באו הדברים לכדי ביטוי בערעור שרעי 165/1996-:

         "אין מחלוקת בחובת הכנת בית שרעי של הבעל לאישתו. אנשי ההלכה האסלאמית (אלפוקהאא) העדיפו שהאישה תגור בבית נפרד, בנוסף לחובת הגנתה מפגיעות אלה שיגורו איתה, וזה ע"מ לספק לה את פרטיותה.  ולמרות שקיימות הרבה דעות בהגדרת תנאי פרטיות זאת, אלא שהכוונה היא אחת, והיא לאפשר לאישה לחיות את חייה ללא מפריע".

8.      האמור לעיל מלמד כי כב' ביה"ד ניסח בצורה קולעת את חובת המדור, וכלל בה באופן נחרץ ביותר את המדור השלו והשקט, המגיע לאישה; אם כן מדור שלו ושקט קיים בדין השרעי. האם קיים הוא בנוגע למזונות ילדים?

חובת המזונות כלפי הקטינים

9.      סבור אני כי חובת המזונות בדין השרעי כלפי הקטינים, לא נופלת בהיקף ראשי המזונות שבה, מאשר חובת המזונות כלפי האישה.

10.     על היקף המזונות בדין השרעי מקורות הדין, ואבות המזונות, עמד בהרחבה חברי, כב' השופט דאוד, בפרשת תמ"ש (קר') 791/08 אשר פורסם בנבו. אביא הדברים כפי שנכתבו-:

            "הדין האישי שחל על מוסלמים בישראל מכוח סימן 52 לדבר המלך במועצתו-122 הוא חוק המשפחה העותמאני,לשנת 1917, המבוסס על האסכולה החנפית.מקום שיש צורך בפרשנות או השלמה יש לפנות למקורות האיסלאם בכל הקשור לדיני השריעה מאסכולה זו, כך הורה לנו בית המשפט העליון כבר ב  ע.פ. 353/62 מוחמד אלפקיר נגד היועץ המשפטי לממשלה,פ"ד כרך י"ח (4) 200, בעמוד 221.

בדין השרעי  האדם מחויב  במזונות עקב נישואין (בעל לאשתו) וקשרי דם (אב לבנו, בן לאביו וכדומה) המקור לחיוב במזונות ילדים  בקשרי הדם ובשל היותם חלק ממנו ובשר  מבשרו. שורשי ההלכה המוסלמית נחלקים לפי המוסלמים  הסונים לארבע מקורות והחשובים מביניהם  הם: הקוראן, 'DB1"F- התורה שבכתב. הכוונה הן לחומר המשפטי המפורט בקוראן (דיני אישות, וכיוצא בזה). הסנה, 'D3F)- התורה שבעל פה, כלומר ספרות החדית', אשר הוכרה כמתארת את אורח חיי הנביא  שראוי לחקותה.

הן בקוראן והן בסונה חוייב האדם במזונות ילדיו.בקוראן מופיע חיוב מפורש בפרשת " אלטלאק "  NBNHRDO 'DDQNGP *N9N'DNI : { AN%PFR #N1R6N9RFN DNCOER AN"*OHGOFQN #O,OH1NGOFQN } 'D7D'B /6, ובפרשת  " הפרה" HNBN'DN 3O(R-N'FNGO : { HN9NDNI 'DRENHRDOH/P DNGO 1P2RBOGOFQN HNCP3RHN*OGOFQN (P'DREN9R1OHAP } 'D(B1)/233 . ובסונה   HNEPFR 'D3QOFQN)P { BNHRDO 'DFQN(PJQP 5DI 'DDG 9DJG H3DE DPGPFR/M : .O0PJ EN' JNCRAPJC HNHNDN/NC (P'DREN9R1OHAP } .